<h1>תמים דעים להראב"ד סימן י"ח</h1>
<h2>דף לג.</h2>
ובקבוקי רברבי אי מכניסין לקיום או לא. הני בקבוקי ששאלת הם הברלש כמדומה לי. וכלל אחד אני אומר עליהם כל כלי שמסתפקין ממנו בהטיה וזקיפה אין מכניסין לקיום מפני שאין מתקיים בו יין שהוא מחמיץ. אבל כלי שמסתפקין ממנו דרך ברזא הוא מכניסו לקיום וכלל הדיוט שמעתי בו כל כלי שמקיימין בו יין ג' ימים הוא מכניסו לקיום. ותפשו דרך זה מן ההכשר שהצריכוהו ג' ימים מעת לעת אמרו כבולעו כך פולטו אעפ"י שאין העירוי דרך פליטה שלא מצאנו צונן מפליט אבל ראיה היא ולמדין ממנה. עתה לדבריהם כלי שמחזיק יין ג' ימים לאדם אחד צריך עירוי ג' ימים פחות מכאן אינו צריך. וכלל זה אעפ"י שהוא לשון הדיוט שמעתיו וערב עלי. והני כלים דמכניסין לקיום הכשרן ברותחין ואפי' בלא פירו' כבולען כך פולטן והוא שימלא אותם מים רותחין. ואם לא ימלא אותן האבנים שרופות מה יועילו כי לא יעמדו אלא במקום ניצוצות ותוך כלי אינו שרופית אלא להגעלה יורה גדולה כדי שיוגעלו שפתותיה בניצוצות כדרך בליעתן. ונצוק חבור אפי' להנאה. מיהו האי ניצוק חבור דאמרי' לא עדיף מתערובת. וכבר אמרו הלכה למעשה יין סתם אפילו יין ביין ימכור כולו לע"א חוץ מדמי יין נסך שבו ואין עכשיו יין נסך גמור חוץ מאותו ששותין הכומרים בבית ע"ז שלהם ועליו נאמר ישתו יין נסיכם וגו'. ובר ניצוק מותר ולא מראיה חזקה כי אם ממה שאמרו לא שאנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אף שבגת אסור. והיו סבורים לומר דגרגותני גופא מתסרא בניצוק. ודייקי הכי אם כן אף מה שבגת נמי ליתסר ואע"ג דלא החזיר גרגותני לגת דהא בר נצוק הוא לפי שמן הגת לגרגותני חבור ומן הגרגותני לבור והרי הכל נצוק. אלא לאו ש"מ משום דהאי נצוק והאי בר נצוק ולא גזרו עליו. ודחו לה להאי ראיה דילמא בנוטל במחץ מן הגת ונותן לתוך הגרגותני שאין הגת לא נצוק ולא בר ניצוק. ואפי' הכי ראיה יש שהיה לו לרב הונא לומר לא שאנו אלא שלא החזיר המחץ לגת ומדלא אמר הכי אלמא אי שקיל במחץ מן הגת המחץ נמי מותר משום דהוי בר נצוק ומעט סתם יין שנתערב ביין כשר כלו אסור בשתיה ואין משערים לעולם ביין בששים.
<h2>דף עב.</h2>
ובקבוקי רברבי אי מכניסין לקיום או לא. הני בקבוקי ששאלת הם הברלש כמדומה לי. וכלל אחד אני אומר עליהם כל כלי שמסתפקין ממנו בהטיה וזקיפה אין מכניסין לקיום מפני שאין מתקיים בו יין שהוא מחמיץ. אבל כלי שמסתפקין ממנו דרך ברזא הוא מכניסו לקיום וכלל הדיוט שמעתי בו כל כלי שמקיימין בו יין ג' ימים הוא מכניסו לקיום. ותפשו דרך זה מן ההכשר שהצריכוהו ג' ימים מעת לעת אמרו כבולעו כך פולטו אעפ"י שאין העירוי דרך פליטה שלא מצאנו צונן מפליט אבל ראיה היא ולמדין ממנה. עתה לדבריהם כלי שמחזיק יין ג' ימים לאדם אחד צריך עירוי ג' ימים פחות מכאן אינו צריך. וכלל זה אעפ"י שהוא לשון הדיוט שמעתיו וערב עלי. והני כלים דמכניסין לקיום הכשרן ברותחין ואפי' בלא פירו' כבולען כך פולטן והוא שימלא אותם מים רותחין. ואם לא ימלא אותן האבנים שרופות מה יועילו כי לא יעמדו אלא במקום ניצוצות ותוך כלי אינו שרופית אלא להגעלה יורה גדולה כדי שיוגעלו שפתותיה בניצוצות כדרך בליעתן. ונצוק חבור אפי' להנאה. מיהו האי ניצוק חבור דאמרי' לא עדיף מתערובת. וכבר אמרו הלכה למעשה יין סתם אפילו יין ביין ימכור כולו לע"א חוץ מדמי יין נסך שבו ואין עכשיו יין נסך גמור חוץ מאותו ששותין הכומרים בבית ע"ז שלהם ועליו נאמר ישתו יין נסיכם וגו'. ובר ניצוק מותר ולא מראיה חזקה כי אם ממה שאמרו לא שאנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אף שבגת אסור. והיו סבורים לומר דגרגותני גופא מתסרא בניצוק. ודייקי הכי אם כן אף מה שבגת נמי ליתסר ואע"ג דלא החזיר גרגותני לגת דהא בר נצוק הוא לפי שמן הגת לגרגותני חבור ומן הגרגותני לבור והרי הכל נצוק. אלא לאו ש"מ משום דהאי נצוק והאי בר נצוק ולא גזרו עליו. ודחו לה להאי ראיה דילמא בנוטל במחץ מן הגת ונותן לתוך הגרגותני שאין הגת לא נצוק ולא בר ניצוק. ואפי' הכי ראיה יש שהיה לו לרב הונא לומר לא שאנו אלא שלא החזיר המחץ לגת ומדלא אמר הכי אלמא אי שקיל במחץ מן הגת המחץ נמי מותר משום דהוי בר נצוק ומעט סתם יין שנתערב ביין כשר כלו אסור בשתיה ואין משערים לעולם ביין בששים.
